בקשות מתחרות לרישום

סימני מסחר 251439,248728

"Moo Moo בשר בכל ביס" (מעוצב),

"מו ומו Moo & Moo" (מעוצב)

 

 

 

 

 

 

ה  ח  ל  ט  ה

 

1.       בפני בקשות מתחרות לרישום סימני מסחר.

2.       המבקשת 1 הגישה ביום 7.8.2012 בקשה מספר 248728 לרישום סימן המסחר המעוצב "Moo Moo בשר בכל ביס" בגין בשר, דגים, עופות וצדי; תמציות בשר; פירות וירקות משומרים, מיובשים ומבושלים; ריבות, מרקחות, לפתנים, ביצים, חלב ומוצרי חלב; שמני ושומני מאכל, בסוג 29 וכן בגין שירותים להספקת מזון ומשקה ולינה זמנית בסוג 43. הסימן המבוקש לרישום נראה כך:

3.       המבקשת 2 הגישה ביום 27.11.2012 בקשה מספר 251439 לרישום סימן המסחר המעוצב "מו ומו Moo & Moo", בגין בשר, עופות וציד; תמציות בשר; אומצות; מוצרי בשר, בסוג 29 וכן בגין שירותים להספקת מזון ומשקה, מסעדה בשרית; בסוג 43. הסימן המבוקש לרישום נראה כך:

 

4.       מחלקת סימני המסחר סברה כי הסימנים דומים עד כדי להטעות ולפיכך הפעילה בין שתי הבקשות הליכי תחרות על פי סעיף 29 לפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב-1972 (להלן: "הפקודה").

5.       לנוכח העובדה שהצדדים לא הגיעו להסכמה ביניהם הורתה המחלקה על הגשת ראיות הצדדים על מנת שיוכרעו זכויותיהם בסימנים וייקבע איזה מביניהם ימשיך בהליך הבחינה.

6.       ביום 2.7.2013 הגישה המבקשת 2 שלושה תצהירים כדלקמן:

א.      תצהירו של מר אמיר לוי, בעלים ומנהל המבקשת. מר לוי העיד כי העסק שבבעלותו החל לפעול בשנת 1984 וכי רשם את שם העסק "מו ומו" כבר בשנת 1985. מר לוי העיד עוד על המוניטין שצבר העסק, אשר החל כאיטליז והפך למסעדה בה מופעל איטליז. מר לוי הגיש כתבות עיתונות ואינטרנט אודות המסעדה שפורסמו בשנים האחרונות וכן צירף סרטונים של תכניות טלוויזיה אשר עסקו במסעדה.  עוד פירט מר לוי את פניות בא כוחו למבקשת 1 לחדול משימוש בסימן המבוקש על ידיה.

ב.      תצהירו של מר צחי בוקששתר, שף ומסעדן. מר בוקששתר העיד על הכרותו עם העסק "מו ומו", אשר פועל למעלה מעשרים שנה.

ג.        תצהירו של מר יחיאל גורפינקל, עיתונאי מזון. מר גורפינקל המשמש כעיתונאי בתחום המזון והמשקאות בעיתון גלובס ובאתר האינטרנט מפה, העיד אף הוא על הכרותו עם העסק של המבקשת 2 במשך שנים רבות.

7.       המבקשת 1 לא הגישה ראיות.

8.       בדיון שהתקיים בפני היום הסכים בא כוח המבקשת 1 לקבל את תצהירי העדים ללא חקירה נגדית ומבלי לחלוק על העובדות המפורטות בהם. לפיכך סיכמו הצדדים את טענותיהם בעל פה.

9.       במהלך הדיון חזרה בה המבקשת 1 מן הבקשה לרישום סימן המסחר בסוג 43 ולפיכך טיעונה התמקד בהמשך הליכי הבחינה של הבקשה בסוג 29 בלבד.

10.   המבקשת 1 טענה בפניי כי יש מקום להורות על רישום שני הסימנים במקביל בהתאם להוראות סעיף 30 לפקודה וזאת בשל העובדה שישנם הבדלים בין הסימנים, במראה, בצליל ובסוג הסחורות. אשר להבדלים במראה טענה המבקשת 1 כי בעוד שסימנה כולל רכיבים רבים, סימנה של המבקשת 2 מורכב מהמלים "מו ומו" בלבד בעברית ובאנגלית. עוד טענה המבקשת 1 כי צליל הסימנים הינו שונה מכיוון שאופן ההגייה של סימנה הינו "moo moo" בעוד שבסימן המבקשת 2 מופיעה "וו" החיבור.

11.   המבקשת 1 טענה עוד כי מוצריה הינם שונים מהמוצרים ומהשירותים של המבקשת 2 במובן זה שהמבקשת 1 מפעילה דוכן "מזון מהיר" בו מוגשות מנות הכוללים "חתיכות קטנות של בשר" ואילו המבקשת 2 עוסקת בנתחי בשר גדולים המוגשים במסעדה יוקרתית. עוד טענה המבקשת 1 כי המנות הנמכרות על ידיה נקראות בפי לקוחותיה "מו מו" בעוד שהמבקשת 2 מכנה כך את המסעדה אותה היא מפעילה אך לא את המוצרים הנמכרים.

12.   המבקשת 1 ביקשה עוד להדגיש כי בקשתה לרישום הסימן הוגשה בתום לב וכי היא נהגה באופן זה לכל אורך ההליך. עוד הדגישה המבקשת 1 כי על פי הראיות שהוגשו נראה כי המבקשת 2 לא עושה שימוש בסימן הכולל את הכיתוב באנגלית, אלא בעברית בלבד.

13.   המבקשת 2 טענה בפניי כי אין מקום להורות על רישום מקביל של הסימנים. עוד טענה המבקשת 2 כי יש ליתן לה עדיפות בהליך זה בשל העובדה שהסימן המבוקש על ידיה הינו בשימוש כבר משנת 1984, היא צברה בו מוניטין רבים כפי שעולה מן הראיות שהגישה ובשל כך שהגישה את הבקשה לרישום הסימן בתום לב. עוד הבהירה המבקשת 2 כי היא מפעילה מסעדה ואטליז וכן דוכני מזון הנושאים כולם את הסימן המבוקש.

14.   המבקשת 2 פירטה בסיכומיה כי היא עושה שימוש בסימן המבוקש על ידיה, אך לרוב השימוש הינו בעברית ולא באנגלית.

דיון

15.   שלושה הם השיקולים להעדפת בקשה אחת על פניה רעותה בהליך בקשות מתחרות לפי סעיף 29 לפקודה והם: מועד הגשת הבקשות לרישום; מידת השימוש שעשה כל צד בסימן המבוקש על ידיו; ותום הלב של הצדדים בבחירת הסימנים (ע"א 8778/04 מחלבות יוטבתה בע"מ נ' תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ (פורסם בנבו, 30.4.2007).

16.   מבין השלושה מועד הגשת הבקשות לרישום הינו המשמעותי פחות. לעניין זה אין מחלוקת כי המבקשת 1 הגישה את בקשתה לרישום מספר חודשים לפני המבקשת 2. איש מהצדדים לא טען כי בשל כך יש ליתן למבקשת 1 קדימות.

17.   זאת ועוד, אין למעשה מחלוקת בין הצדדים בדבר השימוש הממושך והנרחב שעושה המבקשת 2 בסימנה ובאשר למוניטין שצברה, כפי שעלה מהראיות שהוגשו. המבקשת 1 טענה כי המבקשת 2 לא עשתה שימוש בסימן באנגלית וכי השימוש שהוכח הינו השימוש בעברית. אודה כי התעוררה בליבי השאלה האם המבקשת 2 בחרה להוסיף לבקשה לרישום הסימן גם את כיתוב הסימן באנגלית כדי להידמות יותר לסימנה של המבקשת 1. ואולם, משלא שמעתי ראיות בשאלה זו לא יהא בספק זה כדי להכריע את הכף לטובת המבקשת 1.

18.   על השימוש של המבקשת 1 בסימנה ניתן ללמוד אך רק מפרסום באתר משלוחה, נספח ז' לתצהירו של מר לוי. מעבר לכך לא נטען מהו היקף השימוש בסימן ומתי הוא החל.

19.   הצדדים נחלקו בשאלה האם המבקשת 1 הגישה את בקשתה בתום לב. סבורה אני כי לא ניתן לייחס למבקשת 1 חוסר תום לב בבחירת הסימן ובהגשת הבקשה לרישומו. כפי שעלה מראיות המבקשת 2, האחרונה פנתה בבקשה לחדול מן השימוש בסימן רק לאחר הגשת בקשתה של המבקשת 1 לרישום הסימן. בנסיבות אלה לא ניתן לקבוע כי המבקשת 1 ידעה על קיומה של המבקשת 2 ועל השימוש שהיא עושה בסימן לפני שבחרה בסימנה והגישה את הבקשה לרישומו.

20.   לסיכום, בשל משך השימוש והיקפו והמוניטין הרב שצברה המבקשת 2 בסימנה סבורה אני כי המבקשת 2 הוכיחה כי יש לבכרה על פני המבקשת 1.

21.   לנוכח תוצאה זו יש לדון בבקשתה של המבקשת 1 כי אאפשר רישום מקביל של הסימנים בהתאם לסעיף 30 לפקודה, הקובע כדלקמן:

"(א)      ראה הרשם שהיה שימוש מקביל בתום לב, או שהיו נסיבות מיוחדות אחרות המצדיקות לדעתו רישומם של סימני מסחר זהים או דומים, לגבי אותם טובין או אותו הגדר טובין, על שמם של בעלים אחדים, רשאי הוא להרשות רישום כאמור בתנאים ובהגבלות שיראה לנכון או בלעדיהם."

 

22.   לאחר שקבעתי כי שני הצדדים היו תמי לב בבחירת הסימנים, ניתן להפעיל את הסמכות הקבועה בסעיף 30 לפקודה במידה ויימצאו נסיבות מיוחדות המצדיקות את הרישום. ברור כי התנאים והמגבלות בסיפא של הסעיף נועדו למנוע את סכנת ההטעיה הנובעת מן הדמיון או הזהות של הסימנים, אשר רישומם נתבקש לבי אותם טובין או טובין מאותו הגדר.

23.   המבקשת 1 טענה כי הסימנים הינם שונים בהגייתם ובמראם. אכן יש שוני במראה הסימנים ואולם ההבדל בהגיה הינו מינורי. לעניין זה לא טענה המבקשת 1 מהו הרכיב הדומיננטי בסימנה.

24.   אדגיש, כי גם אם אניח, לטובת המבקשת 1, כי המבקשת 2 עושה שימוש בסימנה בעברית בלבד, עדיין לא יהא בכך כדי לסייע במיגור סכנת ההטעיה. איני סבורה כי ציבור הלקוחות יראה  בהבדל זה כמשמעותי מספיק כדי להבחין בין שני הסימנים.

25.   גם ההבדלים המועטים עליהם הצביעה המבקשת 1 בין השירותים והסחורות של שני הצדדים אינם מספיקים כדי למנוע הטעיה. בשני המקרים מדובר במסעדות בשרים גם אם רמת המחירים הינה שונה. זאת ועוד, אין זה מצב יוצא דופן כי מסעדה תפתח בר, אשר תהיה בו רמת מחירים נמוכה יותר מן הנהוגה במסעדה. למעלה מן הדרוש אציין כי הוכח בראיות שהוגשו כי במסעדה המופעלת על ידי המבקשת 2 מוגשות מנות נוספות ומגוונות ולא רק נתחי בשר שלמים.

26.   יתרה מכך, המבקשת 1 לא השכילה להוכיח את ההבדלים הנטענים בין השירותים והסחורות לאחר שבחרה שלא להציג ראיות כלשהן שיהא בהן כדי לשכנע בשוני הנטען.

27.   סכנת ההטעיה מתגברת בעיקר לנוכח העובדה שהמבקשת 2 מפעילה בנוסף למסעדה ואיטליז גם דוכנים בהם נמכר מזון בסגנון מהיר יותר, בדומה לעסק המופעל על ידי המבקשת 1.

28.   יתרה מכך, לא הוצעו כל מגבלות או תנאים שיהא בהם כדי למזער את האפשרות כי הציבור יטעה באשר למקור השירותים והטובין של המבקשת 1.

29.   לאור כל האמור לעיל, הנני מורה כי הליכי הבחינה על פי הפקודה יימשכו לגבי בקשתה של המבקשת 2 לרישום סימן מסחר, בקשה מספר 251439. בקשתה של המבקשת 1, מספר 248728 נדחית בזאת.

30.   לאור תוצאות ההליך, תשלם המבקשת 1, מ.מ. בשר בכל ביס בע"מ, למבקשת 2, מו ומו הבשריה (1984) בע"מ, את הוצאות ההליך בסך 1,000 ₪ ושכר טרחת עו"ד בצירוף מע"מ כדין בסך 10,000 ₪. סכומים אלה ישולמו תוך 30 יום מיום מתן החלטתי זו, שאחרת יישאו הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהמועד הקבוע לתשלומם ועד התשלום בפועל.

31.   לנוכח העובדה שבחינת הבקשה של המבקשת 2 החלה עם הוצאת דו"ח הבוחן ביום 13.3.2013, איני רואה צורך להורות כי הבקשה תיבחן על אתר, כפי שביקש ב"כ המבקשת 2 בשולי דבריו בדיון שבפניי. לאחר שב"כ המבקשת השיב על דו"ח הבוחן האמור במכתבו מיום 20.3.2013, תימשך בחינת הסימן במחלקת סימני המסחר כסדרה.

 

 

  

ז'קלין ברכה

 

 

פוסקת בקניין רוחני

סגנית רשם הפטנטים

 

 

 

 

ניתן בירושלים ביום       ט"ז כסלו תשע"ד

                                    19 נובמבר 2013

 

 

 

סימוכין:                                  951-99-2013-007472