קניין רוחני , עמיר פרידמן


בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו		א 002390/07

בפני:	כבוד השופט יהודה זפט - סגן נשיא		18/11/2007

בעניין:	המפעל הלאומי לפיתוח חברתי (ע"ר)
	ע"י בא כח עוה"ד	ירון גרופמן וסער אגוזי	התובעת
	נ ג ד
	1. מחשב לכל ילד (ע"ר) 2. ויסברג הדס ורד 3. רשם העמותות
	ע"י בא כח עוה"ד	עמיר פרידמן ואליהו ריכטר	הנתבעים

ביום 1.11.96 החליטה ממשלת ישראל על הקמת פרוייקט "מחשב לכל ילד" שתכליתו חלוקת מחשבים והקניית ידע טכנולוגי לילדים נזקקים בישראל.

בסמוך לשנת 1997 התקשרה מדינת ישראל עם התובעת בהסכם לביצוע פרוייקט "מחשב לכל ילד". הסכם זה הוארך בכל שנה בפטור ממכרז.

את עמותת "מחשב לכל ילד" (להלן: "הנתבעת") ביום 26.6.07, רשמה הגב' ויסברג הדס ורד במטרה לאסוף מחשבים משומשים, להשביחם ולהעבירם לילדים ובני נוער.

א. א. להצהיר כי נתבעות 1 ו – 2 (להלן: "הנתבעות") אינן רשאיות לעשות כל שימוש בשם "מחשב לכל ילד", באותיות עבריות ו/או באותיות לטיניות, לרבות בכל צירוף מילים הכולל את הביטוי "מחשב לכל ילד".

ב. ב. ליתן צו מניעה קבוע המורה לנתבעות לחדול ולהימנע מכל פניה, שיווק, פרסום ו/או הפצה, במסמך, בתמונה, בשילוט, בקול ו/או בכל דרך אחרת, לרבות באמצעות פרסום באמצעי התקשורת השונים, ובכלל זה בעיתונות הכתובה, באינטרנט, בהודעות דואר אלקטרוני, ברדיו, בטלויזיה, בברושורים ו/או בעלונים, בקשר עם כל שירות, מוצר, פעילות, יוזמה התנדבותית, יוזמה עסקית ו/או כל מיזם אחר, הנושא את השם: "מחשב לכל ילד" (ובכלל זה, כל צירוף מילים הכולל את הביטוי "מחשב לכל ילד"), וכן לחדול לאלתר ולהימנע מכל פניה לכל אדם ו/או גוף, ציבורי ו/או פרטי, תוך שימוש בשם "מחשב לכל ילד", וכל זאת במסגרת כל פעילות ו/או יוזמה, הקשורה באספקה או הענקה של מחשבים לאוכלוסיות נזקקות, לרבות ילדים נזקקים, ו/או בהדרכה בנושא מחשבים של אוכלוסיות נזקקות, לרבות ילדים נזקקים, ו/או בכל יוזמה אחרת שמטרתה אספקת ציוד ו/או חינוך ו/או הדרכה הקשורים במחשבים, בשירותי מחשוב ובנושאי מחשוב לאוכלוסיות נזקקות, לרבות ילדים נזקקים.

ג. ג. להורות לנתבעות לשנות את שם הנתבעת באופן ששמה לא יכלול את המילים "מחשב לכל ילד" ואשר יהיה שם מבחין מובהק אשר ימנע כל בלבול והטעיה בין הנתבעת ופעילותה לבין פעילות התובעת ופרוייקט "מחשב לכל ילד".

התובעת החלה בביצוע פרוייקט "מחשב לכל ילד" כבר בשנת 1995 ועוד קודם להחלטת הממשלה ליתן חסות לפרוייקט. מאז, זכתה פעילותה רבת השנים של התובעת להכרה בציבור הרחב המזהה את השם "מחשב לכל ילד" עם התובעת ועם פרוייקט "מחשב לכל ילד" אותו היא מפעילה תוך שיתוף גופים ציבוריים וכלכליים.

השימוש שעושות הנתבעות בשם "מחשב לכל ילד" מטעה את הציבור לחשוב שפעילותה של הנתבעת היא פעילות של התובעת או קשורה אליה. זאת ועוד. השימוש האמור מהווה גזל מוניטין ועשיית עושר ולא במשפט.

ביום 26.11.06 הגישה התובעת בקשה לרשום את הסימן "מחשב לכל ילד" כסימן מסחר ובקשה זו תלויה ועומדת לפני רשם סימני המסחר. עם זאת, נוכח השימוש רב השנים והזיהוי שמזהה הציבור את הסימן "מחשב לכל ילד" יש לראות בשם האמור סימן מוכר היטב כמשמעותו בפקודת סימני מסחר [נוסח חדש], התשל"ב – 1972. בהתאם יש לראות בשימוש שעושות הנתבעות בסימן האמור הפרה של הסימן המוכר היטב שבבעלות התובעת.

השם "מחשב לכל ילד" נבחר כשמה של העמותה הנתבעת מתוך מטרה להיבנות מהמוניטין של פרוייקט "מחשב לכל ילד" המתנהל מזה שנים רבות. לפיכך ובהתאם להוראות סעיף 4 (א) לחוק העמותות, התש"ם – 1980, אין הנתבעת זכאית להירשם תחת השם "מחשב לכל ילד".

הנתבעת נוסדה במטרה לאסוף תרומות מחשבים משומשים ולמוסרם לילדים נזקקים, ללא כוונת ריווח, ובמימון הפעילות מכספם הפרטי של גב' הדס ורד ויסברג ובעלה.

הביטוי "מחשב לכל ילד" שגור בפי הציבור ומתאר את פעילות הנתבעת ועל כן בחרו הנתבעות בביטוי זה כשמה של הנתבעת.

הפרויקט "מחשב לכל ילד" נוסד ומומן על ידי ממשלת ישראל המאפשרת לעמותות נוספות לפעול לביצוע הפרוייקט האמור. ממילא, ככל שניתן לייחס זכויות כלשהן בביטוי "מחשב לכל ילד" יש לייחסן לממשלת ישראל ולא לתובעת.

מתן זכות בלעדית לתובעת להשתמש בביטוי "מחשב לכל ילד", תמנע מעמותות אחרות להשתתף בפרוייקט עליו החליטה ממשלת ישראל ובכך יסוכל הפרוייקט.

בהיותו מתאר את עיסוקה של התובעת מהווה הביטוי "מחשב לכל ילד" ביטוי תיאורי מובהק ואף גובל בתחום הגנריות. לפיכך, יש להשאיר ביטוי זה פתוח לשימוש הציבור הרחב.

התובעת משמשת קבלן לביצוע פרוייקט "מחשב לכל ילד" שהקימה ממשלת ישראל, וככל שהפרוייקט מוכר בקרב הציבור הרחב הוא מזוהה עם ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו אשר נרתם לקידום הפרוייקט. זאת ועוד. בפרסומים של ממשלת ישראל פונה משרד ראש הממשלה לגופים המסוגלים ומעוניינים ליטול חלק בהפעלת פרוייקט "מחשב לכל ילד". בכך יש כדי ללמד שלתובעת אין זכויות בשם "מחשב לכל ילד" ו/או בפרוייקט "מחשב לכל ילד".

בהתאם להוראות סעיף 11 (10) לפקודת סימני מסחר, לא ניתן לרשום את הביטוי "מחשב לכל ילד" המהווה שם תיאורי המורכב ממילים גנריות, מקום שלא רכש אופי מבחין. הביטוי "מחשב לכל ילד" מצוי בשימוש נרחב שאינו קשור לתובעת. לפיכך, אין התובעת זכאית להירשם בכעלת סימן המסחר "מחשב לכל ילד".

א. א. התובעת צירפה לתביעתה הסכמים שנערכו בינה לבין ממשלת ישראל (נספח ג) בהם צוין בין היתר:

"הואיל וממשלת ישראל החליטה, בישיבתה מיום 1.11.96 על הקמת פרוייקט "מחשב לכל ילד" (להלן – "הפרוייקט") שיבוצע ע"י משרד ראש הממשלה

לצורך ביצוע הפרוייקט התקשר המשרד עם העמותה מאז שנת 1997 בהסכם לביצוע הפרוייקט ע"י העמותה, אשר נכרת והוארך בכל שנה בפטור ממכרז כפי שאושר ע"י ועדת המכרזים המשרדית, וועדת הפטור במשרד האוצר באישור שר האוצר"

מהסכמים אלה, עולה כי ממשלת ישראל היא אשר הקימה את פרוייקט "מחשב לכל ילד" והתובעת התקשרה עם ממשלת ישראל לביצוע הפרוייקט, ככל הנראה בהתאם לתנאים ואמות מידה שסוכמו בין ממשלת ישראל והתובעת, עליהם לא ניתן לעמוד בשל אי צירוף מלוא ההסכמים.

ב. ב. זאת ועוד. בהסכם שנכרת בין מדינת ישראל והתובעת ביום 3.5.07(נספח ג), נקבע:

"והואיל והעמותה מעוניינת להמשיך ולבצע את הפרויקט בשיתוף עם עמותת "חלון לעולם המחר" ע.ר 43 – 0003308 – 58, בהתאם למפורט בהסכם זה להלן, באופן שיתן מענה לחובה המוטלת על המשרד ליתן הזדמנות לגורם נוסף הפועל לחלוקת מחשבים בקהילה, לבצע את הפרוייקט"

מהאמור לעיל, עולה כי מדינת ישראל ראתה עצמה חייבת ליתן הזדמנות לגורם נוסף לבצע את הפרוייקט, ועמותת "חלון לעולם המחר" אף מבצעת את הפרוייקט בשיתוף עם התובעת. ממילא, אין לתובעת זכות בלעדית בשם "מחשב לכל ילד" ו/או בפרוייקט "מחשב לכל ילד".

ועוד. מנספחים שצירפו הנתבעות לתשובתן, עולה כי גופים נוספים עושים שימוש בביטוי "מחשב לכל ילד" בהם האגודה למלחמה בסרטן, קרייזי שופ (נספח ז), עמותת גיבורים קטנים (נספח ח) וגופים נוספים.

ג. ג. בטיעוניה המשלימים מיום 1.11.07, טענה התובעת כי ממשלת ישראל שותפה לפרוייקט "מחשב לכל ילד", אולם היא לא יזמה את הפרוייקט ואינה מנהלת אותו. אפילו אקבל טענה זו של התובעת, אין בכך כדי לשלול את מסקנתי לפיה בכריתת ההסכמים שבין התובעת לממשלת ישראל הסכימה התובעת לאמור בהסכמים אלה, ובהתאם לכך אף הסכימה כי גופים נוספים בהם עמותת "חלון לעולם המחר" יהיו זכאים להשתתף בביצוע הפרוייקט ולהשתמש בשם "מחשב לכל ילד".

התובעת צירפה לתביעתה מכתבים שהוחלפו בינה לבין גופים שונים בקשר עם פעילותה והסכמים שכרתה עם גופים שונים (נספחים ד – ט). ממסמכים אלה עולה כי התובעת מפעילה את פרוייקט "מחשב לכל ילד" ואפשר שהגופים עמם התקשרה או חלקם ראו בה כבעלת זכויות בפרוייקט האמור. ברם לא מצאתי במסמכים אלה כדי לשלול את מסקנתי לפיה מבצעת התובעת את פרוייקט "מחשב לכל ילד" בהתאם להסכמים שנכרתו בינה לבין מדינת ישראל אשר הקימה את הפרוייקט על פי החלטת ממשלה.

לטיעוניה המשלימים צירפה התובעת תגובה מקדמית מטעם מדינת ישראל לעתירה שהוגשה על ידי המועצה האזורית לכפרים הבלתי מוכרים בנגב – אל עונא והמרכז לפלורליזם יהודי בבג"צ 9080/06 (נספח ה1 לטיעונים המשלימים של התובעת). כן צירפה התובעת פסק דין שניתן בעתירה האמורה (נספח ה2). לטענת התובעת, בתגובתה טענה מדינת ישראל כי פרוייקט "מחשב לכל ילד" הוקם בשנת 1996 ביוזמת אנשי עסקים ישראלים ובחסות ממשלת ישראל, ובכך יש כדי ללמד על זכויותיה של התובעת בשם "מחשב לכל ילד" ו/או בפרוייקט "מחשב לכל ילד".

העתירה בבג"צ 9080/06 הופנתה נגד החלטת ראש המשלא להחיל את פרוייקט "מחשב לכל ילד" בכפרים הלא מוכרים בהם מתגוררים בדואים בנגב, ובכך יש כדי לתמוך במסקנה שמדינת ישראל נושאת באחריות לפרוייקט האמור. זאת ועוד. אין באמור בסעיף 4 לתגובה המקדמית של מדינת ישראל כדי לסתור את המוסכם בהסכמים שנכרתו בין מדינת ישראל לתובעת ו/או בכדי ללמד שלתובעת זכויות בשם "מחשב לכל ילד". אדרבא, מפסק הדין בבג"צ 9080/06, עולה כי מדינת ישראל הודיעה לבית המשפט כי לא תתנגד להספקת מחשבים על ידי גורמי חוץ במקום בו תימצא תשתית מתאימה להפעלת מחשבים (נספח ה2 בע' 2). בכך יש לתמוך במסקנה לתובעת אין זכות בלעדית להספקת מחשבים לילדים.

לפיכך, איני סבור שיש באמור בתגובה המקדמית מטעם מדינת ישראל בבג"צ 9080/06 כדי לשנות ממסקנתי לפיה אין לתובעת זכות בלעדית בשם "מחשב לכל ילד" ו/או בפרוייקט "מחשב לכל ילד".

ד. ד. התובעת לא צירפה את ההסכמים שנכרתו בין מדינת ישראל לבינה במלואם וממילא לא ניתן לעמוד על מעמדה של התובעת ביחס לזכויות בפרוייקט "מחשב לכל ילד" מעבר לאמור לעיל.

המנהלת הכללית של התובעת, הגב' אורלי תמיר, ציינה בתצהירה מיום 11.9.07, כי ההסכמים לא צורפו במלואם "על מנת שלא להעמיס על בית המשפט הנכבד חומר מיותר" (סעיף 23). אכן, אין להעמיס על בית המשפט מסמכים שאינם נוגעים לעניין אולם משמצאה התובעת לצרף מסמך מסוים עליה לצרפו במלואו כדי לאפשר לנתבעות ולבית המשפט לעמוד על המשמעות המלאה של המסמך. משלא עשתה כן פועל הדבר לרעתה.

ה. ה. ביום 26.11.06 הגישה התובעת בקשה לרישום סימן מסחר "מחשב לכל ילד" בסוג 9 מחשבים לחלוקה לילדים נזקקים חברתית (נספח כד). הסימן האמור טרם נרשם בפנקס רשם סימני המסחר ואין בעצם הגשת הבקשה כדי להקנות לתובעת זכויות כלשהן בסימן "מחשב לכל ילד".

ו. ו. מתצהירה האמור של הגב' אורלי תמיר, עולה כי בסמוך לגילוי רישומה של הנתבעת פנתה התובעת אל הנתבעות בדרישה לשנות את שמה של התובעת, וביום 15.8.07 אף פנתה אל רשם העמותות בבקשה לחייב את הנתבעת לשנות את שמה (נספח יד).

ביום 26.8.07 פנתה נציגת רשם העמותות אל הנתבעת במכתב כדלהלן (נספח ג לתשובת הנתבעות מיום 8.10.07):

"במשרדנו התקבלה תלונה, המצ"ב שלפיה העמותה מטעה את הציבור.

טרם נמשיך בטיפול, מוקצב לכם פרק זמן של 30 יום ממועד מכתבי, שבמהלכו תוכלו לפעול לשינוי שם העמותה, בהתאם לסעיף 11 לחוק העמותות, התש"ם – 1980, או לחילופין להמציא למשרדנו את השגותיכם שבנדון.

בהעדר תגובה מצדכם תטופל התלונה לפי שיקול דעתו של רשם העמותות, בהקשר זה תשומת ליבכם להוראות סעיפים 4 (ב) ו – (ג) לחוק העמותות."

ביום 16.9.07 העבירה הנתבעת לרשם העמותות מכתב תגובה לתלונת התובעת (נספח ג לתשובת הנתבעות), ונראה שטרם ניתנה החלטת רשם העמותות בעניין.

"סימן מסחר מוכר היטב" - סימן המוכר היטב בישראל בסימן שבבעלות אדם שהוא אזרח מדינה חברה, תושב קבוע בה או שיש לו בה מפעל עסקי תעשייתי פעיל, ואפילו הסימן אינו סימן מסחר רשום בישראל או אין משתמשים בו בישראל; לענין קביעתו של סימן מסחר כסימן מוכר היטב בישראל יילקחו בחשבון, בין השאר, המידה שבה הסימן מוכר בחוגי הציבור הנוגע לענין, והמידה שבה הוא מוכר כתוצאה ממאמצי השיווק."

התובעת משמשת כמבצעת של פרוייקט "מחשב לכל ילד" בהתאם להסכמים שנכרתו בינה לבין מדינת ישראל וביצוע הפרוייקט נעשה בשיתוף עם עמותה נוספת שהקשר בינה לבין התובעת לא נתברר. לפיכך, נראה שאפילו הפך הסימן "מחשב לכל ילד" לסימן מוכר בציבור הרלבנטי אין לייחס הכרה זו דווקא לפעילותה של התובעת.

ז. ז. ניתן לראות בביטוי "מחשב לכל ילד" חזון ו/או משאלת לב שככל הנראה טרם התגשמה, כטענת התובעת, אולם בכך אין כדי לגרוע מאופיו של הביטוי האמור כמתאר את פעילותן של התובעת והנתבעת.

טענת התובעת, לפיה הביטוי "מחשב לכל ילד" הוא ביטוי המרמז על השירות אותו היא מספקת לילדים נזקקים, אינה מקובלת עליי. אין צורך במחשבה נוספת ו/או במידע נוסף כדי ליצור קשר בין הביטוי "מחשב לכל ילד" לבין עיסוקה של התובעת הפועלת להעניק מחשבים לילדים נזקקים.

ח. ח. המילים "מחשב", "כל" ו – "ילד" הן מילים גנריות השגורות בפי הציבור בכלל ובוודאי בפי הציבור העוסק בתחום בו עוסקת התובעת. לפיכך, לא ניתן לרכוש מוניטין במילים אלו או בצירופן באופן שימנע מהציבור לעשות שימוש בכל אחת ממילים אלו ו/או בצירופן, ראה ע"א 5792/99 תקשורת וחינוך דתי-יהודי משפחה (1997) בע"מ – עיתון "משפחה" ואח' נ' אס.בי.סי פרסום, שיווק וקידום מכירות בע"מ – עיתון "משפחה טובה" ואח', פ"ד נה (3) 933, (להלן: "ע"א 5792/99") בע' 943 – 944.

ט. ט. אכן, בע"א 5792/99 נקבע כי שם תיאורי יזכה להגנה אם רכש אופי מבחין והציבור מכיר בשם כסימן המזהה את העסק או הטובין עם התובע (שם בע' 945). ברם בענייננו נמצא שהתובעת אינה היחידה המבצעת את פרוייקט "מחשב לכל ילד", וממילא אין הציבור הרלבנטי ובוודאי לא הציבור הרחב מזהה דווקא אותה עם השם "מחשב לכל ילד".

י. י. נוכח האמור עד כאן, אני קובע כי הסימן "מחשב לכל ילד" אינו סימן מוכר היטב, ואין הוא זכאי להגנה מכוח פקודת סימני מסחר.

יא. יא. סעיף 1 (א) לחוק עוולות מסחריות, התשנ"ט-1999, קובע:

"לא יגרום עוסק לכך שנכס שהוא מוכר או שירות שהוא נותן, ייחשבו בטעות כנכס או כשירות של עוסק אחר או כנכס או כשירות שיש להם קשר לעוסק אחר."

כדי לזכות בתביעתה בעילה של גניבת עין על התובעת להראות שהשירות אותו היא מעניקה רכש מוניטין באופן שהציבור הרלוונטי מייחס לה את השירות הגלום בפרוייקט "מחשב לכל ילד" וקיים חשש שהציבור יטעה לחשוב שהשירות שנותנת הנתבעת הוא שירות של התובעת או קשור אליה.

יב. יב. התובעת אינה המבצעת היחידה של פרוייקט "מחשב לכל ילד", ומדינת ישראל הכירה בחובתה ליתן הזדמנות לגורמים נוספים לבצע את הפרויקט. לפיכך, אין לייחס מוניטין הקשור בפרוייקט "מחשב לכל ילד" דווקא לתובעת.

לפיכך, ובהיות הביטוי "מחשב לכל ילד" ביטוי תיאורי המורכב ממילים גנריות השגורות בפי הציבור, אין התובעת יכולה לרכוש מוניטין בשם האמור.

יג. יג. נוכח מסקנתי שלעיל ומבלי להידרש לשאלת החשש להטעיה, נראה שאין התובעת זכאית להגנה מכוח הוראות סעיף 1 (א) לחוק עוולות מסחריות.

יד. יד. משמצאתי שאין לייחס לביטוי "מחשב לכל ילד" מוניטין ומכל מקום אין לייחסו דווקא לתובעת, אין לראות בפעילותה של הנתבעת תחת השם "מחשב לכל ילד" משום התעשרות שלא כדין על חשבונה של התובעת.

טו. טו. בסעיף ג לתביעתה תבעה התובעת להורות לנתבעות לשנות את שם הנתבעת. את זכותה לסעד האמור סומכת התובעת על הוראות סעיף 4 לחוק העמותות, הקבוע:

(א) לא תירשם עמותה בשם העלול להטעות או לפגוע בתקנת הציבור או ברגשותיו.

(ג) נרשמה עמותה בשם שאין לרשמה בו לפי סעיף קטן (א) או (ב), רשאי הרשם לדרוש ממנה לשנות אם השם; לא שינתה העמותה את שמה תוך הזמן שקבע הרשם בדרישתו, רשאי היועץ המשפטי לממשלה לעתור לבית המשפט לענינים מינהליים להורות לעמותה לשנות את שמה."

התובעת פנתה בתלונה לרשם העמותות וזה דרש מהנתבעת להגיב לתלונה תוך 30 יום.

הנתבעת שלחה את תגובתה במכתב מיום 16.9.07 (נספח ג לתשובת הנתבעות), בו ביקשה לשמור על שמה (סעיף 7), והחלטת רשם העמותות בעניין טרם ניתנה.

אכן, רשם העמותות אינו מוסמך לשנות את שמה של הנתבעת מקום בו מסרבת היא לעשות כן. אולם משפנתה התובעת לרשם העמותות בבקשה שיפעל לשנות את שמה של הנתבעת ראוי לה שתמתין עד אשר יסיים רשם העמותות את טיפולו בעניין.

זאת ועוד. בהתאם לסעיף 4 (ג) לחוק העמותות הסמכות להורות לנתבעות לשנות את שמן מסורה לבית המשפט לעניינים מינהליים ולא לבית המשפט כאן.

מטעמים אלה, החלטתי שלא להדרש לטענות התובעת בעניין זה.

התובעת תשלם לנתבעות 1 ו – 2 את הוצאות המשפט, ושכ"ט עו"ד בסך-.10,000 ₪.

המזכירות תמציא עותק מפסק דין זה לב"כ הצדדים בפקסימיליה.

ניתן היום ח' בכסלו, תשס"ח (18 בנובמבר 2007) בהעדר הצדדים.